#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה סברה הגמ' לדייק ממה ששנו במשנה, דעומד אדם ברה&quot;י ומטלטל ברה&quot;ר ובלבד שלא יוציא מד&quot;א ?	"לל""ק לדיייק דאם הוציא חייב אע""ג דבמציאות ודאי הוא מגביה למעלה מי'. וכרבא. ודחינן דאפשר דאם הוציא פטור אבל אסור.<p></p><p dir=""rtl"">לל""ב לדייק אם הוציא פטור, ודלא כרבא דדרך עליו חייב. ודחינן די""ל דאם הוציא חייב.</p>"	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המשתין מרשות אחת לרשות אחרת מה דינו ומדוע ? </p><p dir='rtl'>ומהיכן הוכיחו כסברא זו ?</p><p dir='rtl'>והאם אזלינן בתר מקומו או בתר מקום פי האמה ?	"חייב, דאף דאין עקירה מע""ג מקום ד', מחשבתו משוויא ליה מקום.<p></p><p dir=""rtl"">וראייה ממימרא דרבא דזרק ככר ונח בפי הכלב ופי הכבשן חייב אע""ג דליכא ד', דמחשבתו משוויא ליה מקום.</p><p dir=""rtl"">וספק אי אזלינן בתר עקירה או בתר יציאה.</p>"	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל דבילה של תרומה שלא הוכשרה, האם היא מוכשרת בפיו ע&quot;י הרוק ומדוע ? [ונפק&quot;מ לעניין שאם יגע בה בידים טמאות תטמא]. - 3	לר&quot;מ מוכשרת, דהרוק כמשקה.</p><p dir='rtl'>לר' יוסי הרוק שבפיו כחלק מגופו ואינו מכשיר.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה אם היפך בו מכשיר, ואם לא אינו מכשיר.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה התי' לסתירה דבמתני' אמר ר' יהודה דרוקו שנעקר לא ילך בו ד""א קודם שירוק, וגבי הכשר אמר דרק בהיפך בו מכשיר? ס""ד ומסקנא."	א. מוחלפת השיטה. [פרש&quot;י דהחליף ר&quot;י שיטתו ויצא הימנה].</p><p dir='rtl'>ב. ס&quot;ד לתרץ גם דברוקו בעינן היפוך, ובכיחו סגי בתלישה. ומקשינן מברייתא דמפורש דגם רוק וגם כיח תליין בתלישה. וע&quot;כ דמוחלפת השיטה.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין כיח בפני רבו, או כיח ורק ?	כיח ורק חייב מיתה, דכתיב כל משנאי אהבו מות, והיינו משניאים דעתי באנינות.</p><p dir='rtl'>אך רק בכיח ורק, דיכל להבליעו בכסותו, או להסתלק משם. אבל כיח לבד הוא אנוס.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבנן דשרו לעומד ברשות זו לטלטל באחרת, האם העומד ברשות זו מותר לשתות באחרת ומדוע ?	תנן לא ישתה, ואמרינן דמתני' גם כרבנן, דבכלים הצריכים לו למה שהוא משתמש כעת, לכו&quot;ע חיישינן שמא יביא. וה&quot;נ חיישינן שיביא את הכלי לשתות.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן לא יעמוד ברשות זו וישתה באחת, האם הוא רק ברשויות דאורייתא או גם בכרמלית ?</p><p dir='rtl'>ומה הפירוש וכן בגת ?	לאביי גם בכרמלית, לרבא בכרמלית לא דהו&quot;ל גזירה לגזירה.</p><p dir='rtl'>לאביי וכן בגת היינו וכן בכמלית.</p><p dir='rtl'>לרבא איירי לעניין מעשר, דלא ישתה במקו&quot;א בלא לעשר שמא יוציא היין מן הגת.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החילוק בין מזחילה לצינור ?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן שותה מן המזחילה, ובאיזה מן הצינור ? (ע&quot;פ הפי' העיקרי ברש&quot;י).	סתם מזחילה תוך ג' לגג, וכלבוד. ואף שבה אין י' טפחים הו&quot;ל כחלק מהגג, וע&quot;כ לא יצרף דהוא כמוציא מרה&quot;י לרה&quot;ר, אלא יקלוט מהאוויר.</p><p dir='rtl'>צינור סתם רחוק, ושרי גם לצרף אם אינו גבוה י' וגם אינו רחב ד'. אבל בגבוה י', או רחב ד', גזרינן אטו אותו שהוא גם גבוה י' וגם רחב ד', דהו&quot;ל רה&quot;י, וכה&quot;ג אינו מצרף אלא רק קולט מן האויר.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש הא דאמרינן גבי צינור, &quot;מכל מקום שותה.&quot; ואיך הוכיח כן רש&quot;י ?	יש שפירשו ששותה מכל מקום בצינור. ולעולם רק בקליטה ולא בצירוף.</p><p dir='rtl'>ורש&quot;י הוכיח דשותה גם בצירוף, ומ&quot;מ פירושו היינו בכל עניין וגם בצירוף, מהמפורש בתוספתא דשותה בצירוף. ומהא דאמרינן תנא דבצינור ד' אסור, ואי בקליטה ודאי שרי, דהוא נוטל מהאוויר. ובע&quot;כ בצירוף, ופחות מד' שרי.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בור שברה&quot;ר האם ממלאים ממנו לחלון שע&quot;ג בשבת ?</p><p dir='rtl'>ומה הפי' שחולייתו עשרה ?	אם אינו מרוחק ד' טפחים, ממלאים אף כשיש שיעור י' מן הבור לחודיה, דהוא רה&quot;י והחלון רה&quot;י. אבל במרוחק ד&quot;ט יש לאסור מצד מה שמעביר מרה&quot;י לרה&quot;י דרך רה&quot;ר, ורק בחוליא עשרה דאז הוא מעביר מע&quot;ג עשרה שרי, דלמעלה מי' הוי מקום פטור.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ה פירש מתני' במרוחק ד&quot;ט, ולזה בעינן חוליא י', שיעביר דרך למעלה מי'.</p><p dir='rtl'>וריו&quot;ח פי' באינו מרוחק, ומה שנקט חוליא י', היינו דלא בעינן י' בבור לבד, אלא בור וחוליתו מצטרפים לי'.	<br/>עירובין דף צט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשפה י' טפחים דתנן דשופכים ע&quot;ג מים בשבת, מ&quot;ט אין חוששים שמא תתמעט מי', וכמו שחשש רבי במבוי שצידו אחד כלה לאשפה, ולא רצה לומר בו היתר ?	בשל יחיד חיישינן שיתפנה, בשל רבים&nbsp;&nbsp;לא. ומתני' בשל רבים.	<br/>עירובין דף צט		
